אחסון המערכת בדיקת דחף ברקהיא משימה הדורשת זהירות יתרה וגישה מקצועית. ציוד זה הוא בעל ערך, בעל מבנה מדויק ומכיל רכיבים מסוכנים-במתח גבוה. אחסון לא נכון עלול להוביל לנזק לציוד, לפגיעה בביצועים ואפילו לתאונות בטיחות.
1. הכנה מוקדמת-לאחסון (השלב הקריטי ביותר)
לפני העברת הציוד לאזור האחסון, יש לערוך בדיקה יסודית ו-טיפול מקדים.
1) פריקה מלאה:
אסור בהחלט לאחסן בכל תשלום! זהו כלל הבטיחות החשוב ביותר.
השתמש במוט פריקה ייעודי לביצוע פריקות מרובות, יסודיות ואמינות בכל הקבלים, האלקטרודות ורכיבי המתח הגבוה-. לאחר הפריקה, השתמש במולטימטר כדי לוודא שהמתח בנקודות המפתח הוא אפס.
ודא שספק הטעינה הראשי ואספקת החשמל של ההדק מנותקים ונעולים לחלוטין (נעילה/תג).
2) ניקוי ובדיקה:
נקה בזהירות אבק, לכלוך ומלח ממארז הציוד, מבודדים, אלקטרודות וחלקי מבנה באמצעות אוויר דחוס יבש, מברשת רכה או אלכוהול נטול מים. לכלוך סופג לחות ומפחית את חוזק הבידוד.
בדוק את כל הרכיבים לאיתור סימני נזק, כגון סדקים, עקבות הבזק, חלודה וכו', וצלם תמונות לתיעוד-.
3) טיפול ברכיבי מפתח:
קבלים: עבור קבלי דופק ספוגים בשמן-, מצב האחסון האידיאלי הוא עם שמן. אם יש לנקז שמן, יש לבצע זאת על ידי אנשי מקצוע ולאחר מכן ייבוש מיידי בוואקום ואיטום הקבל למניעת לחות וחמצון. קבלים אלקטרוליטיים עשויים לדרוש "מיזוג" (יישום מתח הדרגתי להפעלה) לאחר אחסון לטווח ארוך- לפני השימוש.
נגדי גל/זנב גל: בדוק את לוחות/חוטי הנגדים לאיתור התחממות יתר או נזק. רכיבים אלה הם בדרך כלל חזקים, אך מבני התמיכה שלהם זקוקים לתשומת לב.
פערי ניצוץ: נקה את משטחי האלקטרודה. יש למרוח וזלין או גריז מיוחד נגד-חלודה במידת הצורך כדי למנוע חמצון. ודא שמנגנון ההתאמה נע בחופשיות.
רכיבי בידוד (שמן שנאי, מבודדים, מוטות ניילון וכו'):
שמן שנאי: דגום את השמן עבור בדיקות מתח וניתוח כרומטוגרפיה כדי להבטיח איכות. סנן או החלף את השמן אם איכותו ירדה.
מבודדים (פורצלן, פיברגלס וכו'): נקו ועטפו אותם בחומרים מוגנים-לרטיבות (למשל, יריעות פלסטיק) כדי למנוע עיבוי פני השטח.
מערכת בקרה ומדידה: עדיף לאחסן ציוד אלקטרוני מדויק כמו ארונות בקרה, מחיצות ואוסילוסקופים בנפרד מהגנרטור הראשי בסביבה פנימית מבוקרת יותר.
4) תיעוד:
רשום את המצב הנוכחי של הציוד, את פעולות הפריקה והניקוי שבוצעו, כל בעיה שנמצאה ונתוני הבדיקה האחרונים (אם אפשר) בפירוט. צלם את הציוד מזוויות שונות ואת מצב הרכיבים המרכזיים.
2. דרישות סביבת אחסון
הסביבה חיונית לקביעה אם הציוד נשאר שלם ושמיש לאחר האחסון.
1) מחסן מקורה מועדף:יש לאחסן בתוך הבית. אחסון חיצוני אסור בהחלט.
2) בקרת אקלים סביבתית:
טמפרטורה ולחות: הסביבה צריכה להיות מבוקרת טמפרטורה ולחות. טמפרטורה אידיאלית: 10 מעלות - 30 מעלות ; לחות יחסית אידיאלית: < 60%. מסיר לחות, מזגנים או מערכות בקרת לחות חיוניים. טמפרטורה ולחות גבוהות עלולות לגרום לספיגת לחות בידוד, קורוזיה של חלקי מתכת והזדקנות רכיבים.
ניקיון: הסביבה צריכה להיות נטולת-אבק, ללא גזים קורוזיביים וללא מזהמים כימיים (למשל, חומצות, אלקליות, תרסיס מלח). הרחק מאזורים מאובקים.
3) דרישות שטח פיזי:
ריצוף: מפולס, מוצק ולחות-(לדוגמה, לוחות עץ מוגבהים או משטחי פלסטיק). מומלץ לריצוף אנטי-סטטי.
מקום: השאר מספיק מקום מסביב לציוד (מומלץ לפחות 1 מטר) לאוורור ובדיקות עתידיות. אל תניח אותו צמוד לקירות.
הגנה: יש ליישם אמצעים למניעת מכרסמים וחרקים, מכיוון שהם יכולים ללעוס דרך בידוד כבל.